שהה

to-infinitive: לִשְׁהוֹת
action noun: שְׁהִיָּה
passive participle: שָׁהוּי

Hebrew

Root
שׁ־ה־ה (š-h-h)

שָׁהָה • (shahá) third-singular masculine past (pa'al construction)

to stay, spend (time)
(literary) to delay, be late, tarry
- a. 217 C.E., Mishnah, Berachot 5:1:
  חסידים ה ראשונים היו שוהים שעה אחת ו מתפללים כדי ש יכוונו את ליבם ל מקום
  The pious men of old used to wait one hour and [then] pray, in order to focus their minds on the Omnipresent.

Conjugation of שָׁהָה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לִשְׁהוֹת action noun: שְׁהִיָּה passive participle: שָׁהוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	שָׁהִיתִי		שָׁהִינוּ
	second	שָׁהִיתָ	שָׁהִית	שְׁהִיתֶם¹	שְׁהִיתֶן¹
	third	שָׁהָה	שָׁהֲתָה	שָׁהוּ
present		שׁוֹהֶה	שׁוֹהָה	שׁוֹהִים	שׁוֹהוֹת
future	first	אֶשְׁהֶה		נִשְׁהֶה
	second	תִּשְׁהֶה	תִּשְׁהִי	תִּשְׁהוּ	תִּשְׁהֶינָה²
	third	יִשְׁהֶה	תִּשְׁהֶה	יִשְׁהוּ	תִּשְׁהֶינָה²
imperative		שְׁהֵה	שְׁהִי	שְׁהוּ	שְׁהֶינָה²
notes		Pronounced שָׁהִיתֶם and שָׁהִיתֶן in informal Modern Hebrew. Rare in Modern Hebrew.

This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.