שיקף

Hebrew
Root
שׁ־ק־ף‎ (š-q-p)

Verb

שיקף / שִׁקֵּף • (shikef) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to reflect

Conjugation
Conjugation of שיקף / שִׁקֵּף‎ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְשַׁקֵּף‎
  • action noun: שיקוף / שִׁקּוּף‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שיקפתי / שִׁקַּפְתִּי‎שיקפנו / שִׁקַּפְנוּ‎
second שיקפת / שִׁקַּפְתָּ‎שיקפת / שִׁקַּפְתְּ‎שיקפתם / שִׁקַּפְתֶּם‎שיקפתן / שִׁקַּפְתֶּן‎
third שיקף / שִׁקֵּף‎שיקפה / שִׁקְּפָה‎שיקפו / שִׁקְּפוּ‎
present מְשַׁקֵּף‎מְשַׁקֶּפֶת‎מְשַׁקְּפִים‎מְשַׁקְּפוֹת‎
future first אֲשַׁקֵּף‎נְשַׁקֵּף‎
second תְּשַׁקֵּף‎תְּשַׁקְּפִי‎תְּשַׁקְּפוּ‎תְּשַׁקֵּפְנָה‎1
third יְשַׁקֵּף‎תְּשַׁקֵּף‎יְשַׁקְּפוּ‎תְּשַׁקֵּפְנָה‎1
imperative שַׁקֵּף‎שַׁקְּפִי‎שַׁקְּפוּ‎שַׁקֵּפְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.